Sean Penn

ביוגרפיה

סיאן ג'סטין פן (נולד ב-17 באוגוסט 1960) הוא שחקן אמריקאי ובמאי קולנוע. הוא זכה בשני פרסי אוסקר, על תפקידיו בדרמת המתח "נהר המיסטי" (2003) ובביוגרפיה "מילק" (2008). פן התחיל את קריירת המשחק שלו בטלוויזיה, עם הופעה קצרה בפרק 112 של "הבית הקטן על השדה" ב-4 בדצמבר 1974, בבימויו של אביו, לאו פן. בעקבות בכורתו בקולנוע בדרמה "טאפס" (1981), ומגוון רחב של תפקידים בשנות ה-80, כולל "זמנים מהירים ברידג'מונט היי" (1982) ו-"בנים רעים" (1983), פן הושיט תשומת לב ביקורתית לתפקידיו בדרמות הפשע "מרחק קרוב" (1986), "מדינת חסד" (1990), ו-"דרך של קרליטו" (1993). הוא הפך לשחקן ראשי בולט עם הדרמה "דרך האיש המת" (1995), עבורה הוא זכה במועמדותו הראשונה לפרס האוסקר ובפרס הדוב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בברלין. פן קיבל עוד שתי מועמדויות לאוסקר עבור הקומדיה-הדרמה של וודי אלן "מתוק ונמוך" (1999) והדרמה "אני סם" (2001), לפני שזכה בפרס האוסקר הראשון שלו לשחקן הטוב ביותר ב-2003 עבור "נהר המיסטי" והשני שלו ב-2008 עבור "מילק". הוא זכה גם בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן עבור הסרט שבויים ניק קסאבטס "היא כל כך מקסימה" (1997), ובשני גביעי וולפי לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בוונציה עבור הסרט העצמאי "הרלי ברלי" (1998) והדרמה "21 גרם" (2003). פן עשה את בכורתו כבמאי קולנוע תכני עם "רץ הודי" (1991), אחריו הגיעו הסרט הדרמתי "שומר המעבר" (1995) והסרט המסתורין "ההבטחה" (2001); כולם זכו לביקורות חיוביות. פן ביים אחד מ-11 הפרקים של "11'09"01 ספטמבר ה-11" (2002), סרט אוסף שנעשה כתגובה למתקפות ה-11 בספטמבר. הסרט התכני הרביעי שלו, הדרמה הביוגרפית על הישרדות "שוטף בפרא" (2007), זכה לאהדה ביקורתית ולשתי מועמדויות לפרס אוסקר. בנוסף לעבודתו בקולנוע, פן הפגין פעילות פוליטית וחברתית, כולל ביקורתו על ממשל בוש, קשריו עם נשיאי קובה וונצואלה, ועבודתו ההומניטרית בעקבות הוריקן קטרינה ב-2005 ורעידת האדמה בהאיטי ב-2010.